להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


חוק האזנת סתר



חוק האזנות סתר, התשל"ט -
1979 מגדיר "האזנת סתר" - האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. כלומר: מדובר

בהאזנה לשיחת הזולת, קליטה או העתקה של שיחת הזולת באמצעות מכשיר, ללא הסכמת אף אחד מבעלי השיחה. המאזין

האזנת סתר שלא על-פי היתר כדין, דינו מאסר חמש שנים - סע' 2(א) לחוק. סע' 2(ב) מפרט: כי המשתמש ביודעין וללא סמכות
 
כדין בידיעה או בתכנה של ידיעה שהושגו ע"י האזנת סתר. בין שנעשתה כדין ובין שלא כדין, ומגלה ידיעה או תכנה כאמור לאדם

ביודעין שאינו מוסמך לכך דינו - מאסר חמש שנים וכנ"ל לגבי מי שמתקין או מציב מכשיר למטרות האזנת סתר ולשימושה. הגופים
 
המוסמכים לאשר האזנות סתר הם: שר הבטחון למטרות בטחון המדינה, המשטרה באשור בכתב מנשיא בית משפט מחוזי או
 
סגנו שהוסמך לכך לפי בקשת קצין משטרה לצורך מניעת עבירות וגילוי עבריינים, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות מול

חומרת העבירה וכן מפכ"ל המשטרה במקרים מיוחדים ודחופים כמפורט בחוק, ראה סע' 7 לחוק. במקביל, יש שורה של האזנות

סתר שאינן טעונות היתר לפי החוק, לדוגמא אם נעשתה האזנה ע"י מי שהסמכו קצין משטרה מוסמך לשם מניעת עבירות או גילוי
 
עבריינים והיתה השיחה ברשות הרבים (כלומר: במקום שאדם סבור יכול לצפות ששיחותיו ישמעו ללא הסכמתו, כגון בית קפה,
 
מעלית, רחוב וכו', או במקום שבו מוחזק עציר או אסיר, כלומר: חדר חקירה, מעצר, בית סוהר). הפיקוח על האזנות סתר נעשה

ע"י דיווח שנתי לגופי ממשל כגון: וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, וועדת חוץ ובטחון ולוועדה משותפת של שניהם, תוך מתן

פירוט על מספר ההיתרים ותכנם. המפקח הכללי של המשטרה - יגיש מדי חודש, דו"ח ליועץ המשפטי לממשלה על האזנות - ועל
 
תנאיהם. קצין משטרה המתייצב בפני נשיא בית המשפט המחוזי או סגנו לקבלת היתר להאזנת ולאחר שעבר את מבחן האישור

והבקרה של השופט, שיכול גם לסרב לבקשה, צריך לפרט בבקשה את תקופת האזנה, אשר לא תעלה על שלושה חודשים מיום

ההיתר, ההיתר ניתן לחידוש מחדש עם הנמקה - וכן פרטים נוספים כגון: מספר הטלפון המיוחד, האדם הספציפי, וסוג ההאזנה.
 
יש להדגיש, כי בשל המצב הבטחוני המיוחד והרגיש בה מצויה המדינה - וגל הפשע הרגיל והמאורגן הולך וגובר - מספר האזנות
 
הסתר השנתיות עולה באופן יחסי וגבוהה יותר ממדינות אחרות. אבל גם לאור מצב זה, אסור להיסחף ולהתבלבל בין האזנות

"חיוניות" לבין האזנות וצווים שניתנים כלאחר יד, ללא בדיקה ממעמיקה ובקרה או ביקורת של הגופים שפורטו לעיל - הממונים על פי
 
החוק לעקוב אחר האזנות הסתר. באופן יחסי לאוכלוסיה במדינה, ההאזנות אצלנו עולות בהרבה על מדינות אירופה. בשנת 2001

- היו כ1700- האזנות, בשנת 2002 - כ1000- האזנות עפ"י דו"חות משטרה שהוגשו לכנסת. כמובן, שיש במספרים הכלליים

האלה, גם טעויות אופטיות. למשל: אם המשטרה האזינה לאיש העסקים דודי אפל, בחשד לעסקאות פליליות שונות כגון האי היווני -
 
תקופה של שנה + כאשר יש צורך בחידוש הצווים כל שלושה חודשים - האם מדובר בהאזנה אחת או 4-5 האזנות. כאשר

המשטרה מאזינה - לאביגדור קהלני, שר לבטחון פנים לשעבר, גיבור ישראל, ח"כ יותר משלושה חודשים - והשיחות המוקלטות הן

גם לאשה, לילדים ולשיחות אינטימיות. האם זה סביר, והאם נעשית בקרה ע"י הגופים המתאימים החל מבית משפט, יועץ 

לממשלה והמשטרה עצמה. לא שמעתי עד היום, פרסום של דו"ח מממשלתי בו דיווח לציבור, על נקיטת אמצעים משמעתיים או

משפטיים, כלפי מי שחרג מההיתרים מי שרמה ברגל גסה את צווי בית משפט, הקליט, תמלל ושמש בקלסרים נפרדים, בכספות,
 
חומר לא רלוונטי - שאסור על פי החוק. יש להבהיר נקודה חשובה בנוגע להאזנות סתר, והטיפול בהן. במהלך ביצוע ההאזנות,
 
נשמעות גם שיחות לא רלוונטיות, לפעמים אישיות ואינטימיות, שלא קשורות לחקירה ולמטרות ההאזנה. המוסמכים עפ"י החוק

להאזין ולתמלל את ההאזנות רשאים לשמוע אך אסור להם לתמלל את הקטעים הלא רלוונטיים ואסור באסור חמור, להעבירם או
 
להשתמש בהם לצרכי חקירה או אפילו לשיחות רקע או מידע כללי. במידה וחומר לא רלוונטי, אכן מתומלל, יש להורות על השמדתו
 
ואסור בכל מקרה לשומרו ביחד או לחוד במקומות סתר. הדברים נאמרים, כי בעבר היו מקרים, שתמללו והשתמשו בחומר לא חוקי
 
בזמן חקירות. ובאשר לטכנולוגיה המתקדמת הרי קבלת מידע מתקשורת בין מחשדים, אגב חיפוש עפ"י צו שופט המציין במפורש

את ההיתר לחדור לחומר מחשב ולהפוך ממני פלט, לפי העניין, ואת תנאי החיפוש ותנאיו, אף שהוא ללא הסכמה של אף אחד

מבעלי השיחה - לא תחשב כהאזנת סתר - ראה סע' 23 א (ג) לפקודת חוק סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש. לאחרונה פורסם פסק

-דין של בית המשפט העליון (ע"פ 1034333/01) בהרכב הנשיא ברק, דורנר וחיות, כי האזנת סתר נחשבת רק במקרה שהיא
 
מתבצע ONLINE. לכן האזנה לתא קולי בכניסה לE-MAIL-, וכן שליפת מידע האגור במחשב, הן דואר אלקטרוני והן הודעה קולית

- איננה האזנת סתר - ולכך מספיק צו חיפוש ואין צורך בצו בית משפט. פסק דין זה מוכיח שיש צורך באיחוד כל האמצעים

האלקטרוניים והטכנולוגיים - תחת קורת גג אחד, בכל הקשור להאזנות סתר - על המותר והאסור כאשר חוק כבוד יסוד האדם

וחירותו - מקפל בתוכו הדרישה להגנה על האדם, חירותו, כבודו ופרטיותו.
תמלילי ישראל & Private Office© כל הזכויות שמורות | עיצוב אתרים עיצוב אתרים
לייבסיטי - בניית אתרים